הצטרפו אלינו בפייסבוק 
עברית
English
ארגז כלים
חומרים מסוכנים הינם חומרים, אשר כל שינוי בטמפרטורה או כל ניסיון של שינוע שלהם ממקום למקום, עלול לגרום לסכנה לסביבה.
ישנם מספר דרכים לשלח חומרים מסוכנים כאשר דרכי השינוע העיקריות הן דרך האוויר, הים והיבשה. ישנם חומרים, שאסור להטיס בשום אופן ובמקרה של חומרים מסוג זה, השינוע יעשה אך ורק דרך הים או היבשה.
ישנם סוגים שונים של חומרים המוגדרים כמסוכנים והם מחולקים לכמה קבוצות. הקבוצה הראשונה היא חומרים נפיצים והיא מחולקת לדרגות סיכון שונות, החל מחומרים שיש בהם סכנת התפוצצות ממשית, דרך חומרים שבמקרה ויתפוצצו, עלולים לגרום לתגובת שרשת וכלה בחומרים נפיצים שאינם רגישים ואין סכנה שיתפוצצו. את החומרים הנפיצים מכל דרגת סיכון, אסור לשלוח בתובלה אווירית.
הקבוצה השנייה של חומרים המוגדרים כמסוכנים היא גזים, ביניהם, גזים מתלקחים, גזים רעילים וגזים שאינם מתלקחים ואינם רעילים.
קבוצות נוספות הן קבוצות של מוצרים דליקים. מוצרים דליקים יכולים להגיע בצורת נוזל או כמוצקים ולהם דרגות סיכון שונות. כמו כן, הם נדלקים מסיבות שונות אם באופן ספונטני ואם על ידי כך, שבאו במגע עם חומרים אחרים, כגון גזים.
עוד קבוצה של חומרים מסוכנים כוללת חומרים בעלי מבנה כימי לא יציב, ביניהם, חומרים מחמצנים וחומרים אורגניים פעילים. חומרים אלו אינם דליקים בהכרח, אך עלולים להוות גורם, להתלקחותם של חומרים אחרים בסביבתם.
גם חומרים רעילים ונגיפים מעבירי מחלות, מוגדרים כחומרים מסוכנים. חומרים אלו עלולים לגרום למוות או למחלות במקרה של בליעה, שאיפה או בכל מקרה, של מגע עם גוף האדם.
חומרים נוספים בעלי סיכון לבני אדם הם חומרים רדיואקטיביים. חומרים רדיואקטיביים הם חומרים בעלי פעילות אטומית בלתי פוסקת, המשתנה בתדירות גבוהה, על מנת להגיע למבנה יציב. פעילותם של האטומים יוצרת קרינה גבוהה, המהווה סיכון לבני אדם ולבעלי חיים כאחד.
ישנם מספר סוגי קרינה אשר כל סוג, נקבע על פי פרמטריים של כמות החומר, סוגו, מידת החשיפה לחומר, המרחק מהחומר וסוג האריזה בה החומר נארז.
שתי הקבוצות האחרונות ברשימת החומרים המוגדרים כמסוכנים הן, האחת, של חומרים מאכלים. הסכנה בחומרים מאכלים היא שבמקרה של דליפה או מגע ישיר, הם עלולים לגרום לנזקים לרקמות חיות, לרכוש ואף לאמצעי השינוע. השנייה, היא כל החומרים המסוכנים, אשר לא נכללו בקבוצות הקודמות.
לשליחת חומרים מסוכנים מן הארץ לחו"ל ולהיפך, ישנן תקנות רבות ומומלץ להכיר אותן, לפני ששולחים. חוסר ידיעה, עלול לגרום למתן קנסות, עיכובים במשלוח ואף להחזרת המשלוח ליצואן.
כאשר שולחים חומר מסוכן, יש לכתוב את סוג החומר על האריזה, הן בשמו והן על ידי מספר, שנקרא מספר או"ם, כך ניתן לזהות אותו. על האריזה, צריך לרשום גם את קבוצת הסיכון אליה הוא שייך ואת רמת הסיכון בה הוא נמצא, רמה הנקבעת על פי טיב האריזה.
את החומרים יש לארוז באריזות מיוחדות לפי תקנות האו"ם אלא אם כן, מדובר בכמויות קטנות ואזי החבילות, יסווגו ככמויות מוגבלות או פטורות. בנוסף, חשוב ליידע את הגורמים השולחים, כי מדובר במשלוח של חומר מסוכן.
ישנם שני גופים האחראים להובלת חומרים מסוכנים. הראשון הוא יאטה- ארגון חברות התעופה הבינלאומיות, גוף האחראי להובלת חומרים מסוכנים דרך האוויר.
חברות התעופה השונות מחויבות למלא אחר התקנות של יאטה ואך רשאיות, להוסיף תקנות משלהן. הגוף השני הוא הוועדה לאנרגיה האטומית הבינלאומית והוא אחראי, להובלת חומרים רדיואקטיביים.
הובלה יבשתית של חומרים מסוכנים מחייבת את נהג המשאית להיות בעל היתר מיוחד להובלת חומרים מסוכנים. כמו כן, המשאית עצמה, חייבת להיות בעלת שני רישיונות, רישיון של משרד התחבורה להובלת חומרים מסוכנים ורישיון של המשרד לאיכות הסביבה המאשר, כי המשאית רשאית להוביל את החומר הכתוב ברישיון.
חומרם מסוכנים נקראים כך מסיבה ולכן, חשוב לבחור חברת שילוח בעלת ניסיון בשליחת חומרים מסוכנים חברה שמחזיקה יועץ בטיחות לענייני חומרים מסוכנים. זאת כדי למנוע נזק לרכוש ואף גרוע מכך, לחיי אדם.
